לפי גילוי הדעת המעודכן של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, מספטמבר 2026, אסור לתת לסוכן AI לקבל החלטות משפטיות מהותיות, לתת ייעוץ משפטי עצמאי, להגיש כתבי טענות או לקדם הליך בלי פיקוח ואישור אנושיים. מותר להשתמש בו לפעולות טכניות שהן תחומות, מתועדות וניתנות לביטול, שנעשות מכוח החלטה אנושית קודמת ותחת פיקוח. חובת הסודיות חלה גם כשהמערכת סגורה.
במילים פשוטות: הסוכן יכול לעשות את העבודה המנהלתית שמסביב לתיק. ההחלטות נשארות אצלכם. הנה מה בדיוק נקבע, ואיך בודקים משימה מסוימת במשרד מול הכללים.
המאמר מסכם את גילוי הדעת כפי שדווח בכלכליסט וב־ynet ב־17 בספטמבר 2026. הוא לא מחליף קריאה של גילוי הדעת המלא ולא מהווה ייעוץ אתי.
מה נקבע: חמישה כללים
1. סוכנים לא מחליטים במקומכם. הכלל הוא שאין להשתמש במערכות אוטונומיות או בסוכני AI באופן שמאפשר להן לקבל החלטות מהותיות במקום עורך הדין. אסור לאפשר להן לתת ייעוץ משפטי עצמאי, לבצע פעולות ייצוג כלפי לקוח, בית משפט או צד שלישי, להגיש כתבי טענות, למסור מסמכים מחייבים או לקדם הליך בלי פיקוח ואישור אנושיים מספקים (כלכליסט).
2. פעולות טכניות מותרות, בתנאים. מותר להשתמש במערכת לפעולות טכניות תחומות, מתועדות וניתנות לביטול, שנעשות מכוח החלטה אנושית קודמת, לפי פרמטרים ברורים, עם בקרות ופיקוח אנושי. רכיב אוטונומי לא פוסל מערכת אוטומטית, אבל מחייב לבחון בזהירות מוגברת מה היא רשאית לעשות וכמה פיקוח יש בפועל.
3. האחריות אישית. עורך הדין נושא באחריות אישית וישירה לכל פעולה, החלטה, ייעוץ, טיעון או תוצר שנעשו בעזרת AI. אסור להסתמך על פלט באופן עיוור.
4. סודיות, גם במערכת סגורה. אין להזין "מידע מוגבל" (מידע לא פומבי שחלה עליו חובה להגבילו) לפלטפורמות AI פתוחות ולא מאובטחות, כמו גרסאות ציבוריות של צ'אטבוטים. הסרת שם הלקוח לא נחשבת הגנה מספקת, כי הצלבת נתונים עלולה לחשוף אותו. גם בפלטפורמה סגורה צריך לבדוק שמירת נתונים, הרשאות, לוגים, הצפנה וממשקים למערכות אחרות. בתוך המשרד, מי שלא מטפל בתיק, או מי שמופרד ב"חומה סינית", לא אמור לגשת למידע (ynet).
5. שקיפות מול הלקוח. לא כל שימוש ב־AI מחייב גילוי. שימוש שגרתי, טכני או משני, שלא חושף מידע מוגבל, בדרך כלל לא. גילוי נדרש, בין השאר, כשהשימוש משפיע מהותית על הדרך להשגת מטרות הייצוג, כשמזינים מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, כשהלקוח ביקש לדעת, או כשזה נוגע לשכר הטרחה. להזנת מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה נדרשת הסכמה מדעת ומפורשת מראש, וסעיף כללי בהסכם שכר הטרחה או בייפוי הכוח לא מספיק.
ועוד דבר אחד שכדאי לזכור: לפי הדיווחים, אי עמידה בגילוי הדעת היא חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, שעורך הדין לא עמד בחובותיו האתיות. עמידה בו היא אינדיקציה משמעותית להתנהלות סבירה, אבל לא פוטרת משיקול דעת בכל מקרה.
ארבע שאלות לבדוק כל משימה
אפשר לתרגם את כלל 2 לבדיקה מעשית. לפני שמעבירים משימה לסוכן, שאלו:
- האם יש החלטה אנושית לפניה? מישהו במשרד החליט שהמשימה צריכה לקרות, והסוכן רק מבצע.
- האם היא תחומה? ברור מה הסוכן רשאי לעשות, ומה עובר לאדם.
- האם היא מתועדת? כל פעולה נשמרת, ואפשר לראות מה נשלח, מתי ולמי.
- האם אפשר לבטל אותה? טעות אפשר לתקן לפני שהיא משפיעה על התיק.
אם התשובה לאחת השאלות היא "לא", המשימה נשארת אצל איש מקצוע.
אילו משימות במשרד מתאימות
| משימה | איפה היא עומדת |
|---|---|
| בקשת מסמכים מהלקוח לפי רשימה שהמשרד הגדיר לסוג התיק | מתאימה לסוכן מבוקר |
| תזכורות ללקוח שלא שלח מסמך, לפי מדיניות שקבעתם | מתאימה לסוכן מבוקר |
| עדכון הלקוח מה התקבל ומה עוד חסר | מתאימה לסוכן מבוקר |
| מענה לשאלה כמו "קיבלתם את המסמך?" | מתאימה לסוכן מבוקר |
| בדיקה אם המסמך תקין ומספיק לתיק | נשארת אצל איש מקצוע |
| תשובה לשאלה משפטית, הערכת סיכויים, המלצה | נשארת אצל עורך הדין |
| הגשה לבית משפט, לביטוח לאומי או לצד שלישי | נשארת אצל עורך הדין |
הקו עובר בין עבודה מנהלתית לבין שיקול דעת. הסוכן יכול לרדוף אחרי טופס. הוא לא מחליט אם הטופס מספיק.
דוגמה: איסוף מסמכים בתיק תאונת עבודה
ככה בנינו את התהליך למשרדי עורכי דין ב־Zapidly, ותוכלו לבדוק אותו מול הכללים:
- החלטה אנושית קודמת. התיק נפתח במערכת ניהול המשרד ונמשך בסנכרון. האיסוף מתחיל רק אחרי שמישהו במשרד מסמן אותו לתחילת איסוף.
- משימה תחומה. לכל סוג תיק המשרד מגדיר מראש שלבים ומסמכים. בתיק תאונת עבודה, למשל: טופס בל/250 מהמעסיק, תעודה רפואית ראשונה ותלושי שכר אחרונים. הסוכן מבקש בדיוק את מה שהוגדר. הרשימה המלאה לכל שלב בתביעה נמצאת במדריך מסמכים לתאונת עבודה בביטוח לאומי.
- אדם מאשר. כל מסמך שנכנס מקבל סטטוס "ממתין לאישור". איש מקצוע במשרד מאשר אותו או מחזיר להשלמה עם סיבה, והסוכן רק מעביר ללקוח את ההסבר.
- שאלה משפטית עוברת לאדם. שאלה על סטטוס או על מסמך חסר מקבלת תשובה מיידית. שאלה משפטית או בקשה לחוות דעת עוברות לאיש מקצוע, עם כל ההקשר.
- תיעוד מלא. ההתכתבות שמורה בתיק, ורק מסמכים שאושרו נשמרים במערכת ניהול המשרד, שנשארת מקור האמת.
זה לא פוטר אתכם מבדיקה. ההחלטה אם התהליך מתאים למשרד שלכם, ואם צריך לעדכן את הלקוחות, היא שלכם. אם אתם רוצים להבין איך עובדת ההעברה לאדם, כתבנו על העברה מסודרת לטיפול אנושי.
שאלות לשאול כל ספק
גילוי הדעת מפרט מה צריך לבדוק במערכת סגורה ובחוזה עם ספק חיצוני. זו רשימה שאפשר לשלוח לכל ספק, כולל אלינו:
- האם המידע של הלקוחות משמש לאימון או לשיפור מודל?
- האם המידע משותף עם צדדים שלישיים, ועם מי?
- איפה המידע נשמר, כמה זמן, ואיך מוחקים אותו?
- אילו הרשאות קיימות בתוך המשרד? האם אפשר להגביל גישה לפי תיק או לפי צוות?
- האם יש לוג של כל פעולה שהמערכת ביצעה?
- לאילו מערכות היא מחוברת, ומה עובר ביניהן?
- מה הסוכן רשאי לעשות לבד, ומה מחייב אישור אדם?
ספק שלא עונה על השאלות האלה בכתב לא מאפשר לכם לעמוד בחובת הבדיקה.
ומה עם חוק הגנת הפרטיות
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025. הוא הוסיף לחוק מונחים כמו "מידע בעל רגישות מיוחדת" והרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, כולל עיצומים כספיים (מיתר). משרד שאוסף תעודות רפואיות ותלושי שכר מחזיק בדיוק מידע כזה. זה עוד סיבה להעביר את איסוף המסמכים מהטלפון האישי של מנהלת המשרד למערכת אחת עם הרשאות ותיעוד.
לסיכום
גילוי הדעת לא אוסר על משרדים להשתמש בסוכני AI. הוא קובע איפה עובר הקו: הסוכן מבצע, האדם מחליט. רוב הזמן שהולך היום על רדיפה אחרי מסמכים, תזכורות ושאלות "מה עוד חסר" נמצא בצד המותר של הקו.
רוצים לראות איך זה נראה בתיק אחד, מהפתיחה ועד הארכיון? בעמוד למשרדי עורכי דין יש הדגמה מלאה, ובשיחת היכרות נעבור יחד על סוגי התיקים במשרד שלכם.